בתקופת ההקמה וההרצה הראשונה של מערכת האבספוט, הקשר בין טופס\ כניסת ליד אל הדיל ואל סגירת הדיל => הוא פשט וליניארי בד"כ.
מה שנקרא: ONE TO ONE. בתרשים שלמטה, מוצג במלבן 1.
כל כניסת ליד (למשל: מיללוי טופס באתר), עוברת תהליך מיון ומי שרלבנטי - נפתח לו דיל (ידנית או אוטומטית).
***
לאחר תקופת הפעלה, המערכת הופכת להיות מורכבת יותר.
במקום ONE TO ONE, המערכת די מהר הופכת להיות MANY TO MANY. בתרשים שלמטה מוצר במלבן 4.
***
הפתרון לניהול מצב מורכב זה (תרשים 4), הוא אוטומציה של פתיחת הדילים (מה שאני קורא לו: AUTO-DEAL).
הסבר:
- מודל ONE TO ONE - ליד שמגיע מתנהל לו בנחת ובבדידות מול דיל
- מודל MANY TO ONE - מצב בו אותו ליד פונה במספר ערוצים, פחות או יותר בו זמנית. למשל: גם דרך טופס באתר וגם מתקשר לאיש מכירות ישירות. במקרה זה, אנחנו כנראה נרצה לדעת איזה מהפניות גרמה לפתיחת הדיל (?).
- מודל ONE TO MANY - מצב בו אותה פניה פתחה מספר דילים. למשל: פניה של ליד פתחה מספר תהליכי מכירה שונים. במקרה זה, אנחנו נרצה לדעת את מסלול הקניות של הליד.
- מודל MANY TO MANY - מצב מורכב בו כל האפשרויות פתוחות. למשל: מצב של ליד שפונה מספר פעמים, וחלקן רלבנטיות וחלקן לא. החיים מורכבים :)