אני פותח את אינסטגרם ורואה משפיעני תיירות שמקדמים את יוון, הפיליפינים, הודו, קובה.
ובכנות, כולם נשמעים מדהימים.
אבל אז אני מתחיל לחקור, וכל מה שאני מוצא הם אותם מסלולים:
״10 המקומות המובילים שכדאי לבקר בהם״,
״המסלול המושלם ל־7 ימים״,
״מקומות שחייבים לראות״.
ובאיזשהו אופן, נראה שכולם עושים בדיוק את אותו הטיול.
זה גורם לי לתהות... האם בכלל כל כך אכפת לי מהיעד עצמו יותר?
או שאולי אכפת לי יותר מהחוויה שאני באמת זוכה לחיות כשאני נמצא שם?
האם טיול באמת צריך להיות על להגיע רחוק יותר ולגלות מקומות אקזוטיים יותר ויותר?
***
האם אנחנו באמת צריכים עוד דשבורד?
אני פותח את לינקדאין ורואה שוב ושוב את אותם דברים:
״5 הדשבורדים שכל מנהל מכירות חייב״
״הדשבורד המושלם למנכ״ל״
״10 ה־Reports שחייבים לבנות בהאבספוט״.
ובכנות — כולם נראים מצוין.
אבל אז אני נכנס לארגונים ומגלה משהו מעניין:
יש להם המון דשבורדים.
המון גרפים.
המון KPI's.
אבל לפעמים אף אחד לא באמת יודע מה לעשות איתם.
וזה גורם לי לשאול:
האם אנחנו באמת צריכים עוד דשבורד?
או שאנחנו צריכים קודם להבין:
איזו החלטה הדשבורד אמור לעזור לנו לקבל?
כי דשבורד טוב לא נועד להראות למנהל מה קורה.
הוא נועד לגרום לו לראות משהו → להבין שמשהו דורש תשומת לב → ולפעול.
אם מנהל מכירות רואה שהפייפליין בירידה —
מה הוא אמור לעשות?
אם יש 30 Deals ללא פעילות —
מי צריך לטפל בהם?
אם התחזית לרבעון נמוכה מהיעד —
מה הפעולה הניהולית שצריכה לקרות?
אם אין תשובה ברורה —
כנראה שלא חסר לנו דשבורד.
חסרה לנו שיטת ניהול.
ורק אחרי שמבינים מה המנהל צריך לראות, מתי הוא צריך לראות את זה ומה הוא צריך לעשות בעקבות זה — בונים את הדשבורד בהאבספוט.
כי המטרה היא לא שיהיו לכם יותר Reports.
המטרה היא שיהיה לכם יותר ניהול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה