למה באנטרפרייז נכון להסתיר פייפליינים של צוותים אחרים, ולהציג לכל צוות רק את הפייפליין שלו ?

למה באנטרפרייז נכון להסתיר פייפליינים של צוותים אחרים, ולהציג לכל צוות רק את הפייפליין שלו – גם כשיש דאטא חוצת-צוותים שחשובה לו בדילים שלו?

1. פוקוס תפעולי ומהירות עבודה (פחות רעש = יותר סגירות)
   כשנציג רואה רק את הפייפליין הרלוונטי לו, הוא עובד מהר יותר, עושה פחות טעויות, ובוחר את הסטייג’ הנכון בלי להתלבט. באנטרפרייז, עומס ויזואלי שווה האטה, והאטה שווה פגיעה בהכנסות. דאטא שחוצה צוותים לא חייבת להיות בפייפליין – היא צריכה להיות בפרופרטיס, טאבים או סיידבר, לא בבחירת פייפליין.

2. מניעת טעויות תהליכיות ופגיעה בדאטא (Data Integrity)
   פייפליינים שונים מייצגים תהליכים שונים, עם סטייג’ים, אוטומציות ו-KPIs אחרים. חשיפה לפייפליין לא נכון גורמת לדילים להיפתח במקום שגוי, להפעיל אוטומציות לא רלוונטיות ולזהם את הדאטא הניהולי. באנטרפרייז, דאטא משובשת היא בעיה ניהולית – לא רק טעות של נציג.

3. הפרדה בין הרשאה תפעולית לבין שקיפות ניהולית
   זה שנציג צריך לראות דאטא מסוימת (כמו סטטוס לקוח, סוג חוזה, מקור לידים או אינטראקציות מצוות אחר) לא אומר שהוא צריך גישה לפייפליין של הצוות האחר. באנטרפרייז נכון לייצר שקיפות דרך פרופרטיס משותפים, אובייקטים מקושרים ודשבורדים – בלי לפגוע במשמעת התהליך של כל צוות.